נירק'ה שלום
לא יצא לי להיפרד ממך כראוי השבוע, באירוע שקיימת (ראיתי שהיית עסוק עם אנשים וגם הגשם הציק...)
בכל אופן, רציתי להביע בפניך את הערכתי העמוקה ל"מפעל היינני המשמעותי ביותר בציון"... אותו הנך מוביל בגאווה רבה,
בעשייה אין-קץ ובאהבת אדם ויין.
בדרכי לאירוע, כשפניתי שמאלה, ככה לפני השביל שליד תחנת הדלק, הייתה שם שלולית גדולה ועכורה שלא ניתן היה להעריך
את עומקה. פניתי לאחור ושמתי פעמיי לכיוון היקב מתוך המושב. בדרך הקצרה, חשבתי לתומי, כמה חבל, גשום, בוץ ושלוליות,
בטח הגיעו כמה אנשים בודדים שניתן לספור על שתי ידיים. חשבתי, למי יש כוח וסבלנות לטרוח ולהגיע
כדי לטעות מיינות "קורסנים" לשעבר שהקימו יקבים... ביג-דיל ועוד לשמוע הרצאה שקשורה בתוכנית לימודים ועוד לשנתיים??...
כשירדתי בשביל אל חצר היקב, נדהמתי לראות את הכמות האדירה (ואני מדגיש אדירה) של כלי הרכב שמלאו כל פינה לאורך השבילים ומגרש החניה.
למעשה, לקח לי כמעט רבע שעה תמימה עד שאלתרתי מקום חניה סביר.
המחשבה הבולטת שעברה במוחי הייתה "וואלה, כל הכבוד לך ניר, שככה הצלחת לקבץ כל כך הרבה אנשים בערב שכזה".
ואז ניסיתי להבין איך זה אפשרי?, ומיד עלתה לי התשובה האחת, היחידה והברורה: האהבה שבעניין, אותה אתה מצליח לטעת בכל עושה יין
שכף רגלו דורכת בחצר יקב שורק – היא הדבר האמיתי וה"דבק" שמצליח לחבר כל כך הרבה אנשים סביב מהות ייחודית זו.
אני מעריץ אותך על העשייה, על ההתמדה והדבקות, על האושר שראיתי בעיניהם של כל מי שנקבץ סביבך באותו הערב
ועל הסברת הפנים החייכניות שלך. אני שמח שהייתה הזכות לחלוק יחד עם כולם ואתך רגעים יפים שהתחברו להם לרגע אחד מופלא מבחינתי.
גם לפגוש את בני משפחתך (מרגיש שהם כמו משפחה שלי) היה נפלא והזכיר לי את הימים הרבים והיפים שבילינו יחד בעבר
מקובצים סביב הוויה, ריחות, ניחוחות וטעמים.
אני מקווה שהאירוע היה משמעותי גם לך בכל רמה שהיא ובעיקר ברמת מטרתו הבסיסית והעיקרית.
אני מאחל לך הצלחה רבה בעשייה ואם תזדקק לעזרה כלשהיא בכל עניין ודבר – אשמח לסייע.
זה לא דבר שבשגרה שאני נוהג כך לכתוב ולפרגן ולבטח לא בעומק כה רב..., אולם לא יכולתי להישאר אדיש
ולמרות הקשר החם שלנו שלזמן אין בו משמעות – הרגשתי צורך לכתוב לך את הדברים.
ובנימה "בוטה" כמו ההודעות האלה שמקבלים במייל מכל מיני מדוורים מציקים ושם כתוב: "לא ניתן לענות על מייל זה"
אני מודיע לך ש"לא ניתן לענות על מייל זה – והוא חד כיווני... העיקר שיגיע ליעדו. עכשיו אני בטוח שאתה מחייך ולכן גם אני מבסוט...
בידידות
אסף גלאי
)
